<h1>הפרדס לרש"י הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[ואם חל ראש חדש טבת להיות בחול מוציאין שני תורות וקורין שלשה בשל ראש חדש ואחד בשל חנוכה]. ר[אש] ח[דש] טבת שחל להיות בשבת, התדיר קודם. מוציאין ג' תורות, וקורין ששה בעיניינו של יום. והשביעי בשל ר[אש] ח[דש], ומפטיר קורא בשל חנוכה בעניינו של יום, ובנבואת זכריה [רני ושמחי ו]השמים [כסאי דכתב והיה מדי חודש בחדשו] (ואם חל ר"ח טבת להיות בחול מוציאין שני תורות וקורין אחד בשל חנוכה) [בטלה] דהא לא קרי מפטיר בשל ר[אש] ח[דש] דנימא הפטרה דידיה. (השמים כסאי דכתב והיה מדי חודש בחדשו). ובמסכת (סנהדרין) [סופרים] [פ"כ הי"ב] גרסינן שמפטירין בשל ר[אש] ח[דש], אבל לא נהגו [העם כן]. ושמעתי שנחלקו במגנצא שני גדולי הדור ר' יצחק בר' יהודה ור' שמואל בר דוד הלוי. ר' יצחק צוה (להפקיד) [להפטיר] ברני ושמחי. ור' שמואל העיד מפי אביו שא(ו)מר לו שמפטירין בשל ר[אש] ח[דש] וקיימו את (עידותן) [עדותו]. וכמדומה לי שחולקין [כן] בראש חודש [אדר] שחל להיות בשבת. ואנו נוהגין להפטיר ביהוידע.
<h2>דף ל:</h2>
ומוציאין ספר תורה וקורין בנשיאים ג'. וזה לך סדר קריאתם. ביום הראשון של חנוכה כהן קורא ויהי ביום כלת משה [ב]תחילת החינוך, לוי חצי [פרשת] נחשון וישראל משלימו, מתוך שהיום הוא ראשון של חנוכה והוא נשיא ראשון יקראו בו רובן. (בשינוי) ביום ב' כהן קורא חצי נתנאל, ולוי משלימו, מתוך שהיום [יום] ב'. והוא [נשיא] ב' יקראו בו כהן ולוי, וישראל הבא אחריו קורא אליאב כולו, [ו]לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. בשלישי כהן קורא חצי אליאב ולוי [משלימו], לפי שהוא עיקרו של יום, וישראל אליצור כולו, כקורא בתורה. ביום ד' כהן ולוי [ב]אליצור, רובם בו, לפי שהוא רביעי נשיא ורביעי לימים, וישראל שלומיאל כולו. דאין מניחין חצי קרבן נשיא. ביום ה' כהן ולוי בשלומיאל, וישראל אליסף שלם. ביום ששי כהן ולוי באליסף שלם, וישראל באלישמע. ביום ז' כהן ולוי באלישמע, וישראל בגמליאל. בח' כהן ולוי בגמליאל וישראל [עומד] באבידן בן גדעוני, וקורא והולך אחיעזר, פגעיאל, אחירע, ועדיין כולל מספר הח[י]נוך עד [סוף] סידרא [ומוסיף בהעלתך עד שילהי פרשתא, ומשלים אודות החינוך עד למלאות בעסק הנרות בשילהי חנוכה]. ומה ראו לקרות בימי חנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן ק"ך ימים, פעם שלישי מ' יום וירד בעשרה בתשרי, ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים, ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש. וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו הכל במלאכה ועשו אותה בזריזות. אמר ר' שמואל בר' נחמני לג' חודשים עשאוה, תשרי מרחשון ובכסליו נגמרה [מלאכת המשכן], בתנחומא [פקודי י"א]. ובפסיקתא ותשלם כל המלאכה [פסיקתא רבתי פ' ו' אות ה'] אמרינן מאוד עמקו מחשבותיך עלינו. אמר ר' חנינא בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן נעשה מקופל עד אחד בניסן שהקימו משה. וכל זמן שהיה [מקופל] היו ישראל (מלמדים) [מלמלמין על משה], לומר [על מה] לא הוקם מיד, או שמא דופי אירע לו. והק[דוש] ב[רוך] ה[וא] ח[ו]שב לערב שמחת [ה]משכן בחודש שנולד יצחק. בא' בניסן, והוקם. ולא לימלם עוד אדם אחר משה. ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו מלאכה. אלא כתב ותשלם, [אמר הקדוש ברוך הוא] עלי לשלם (לך) [לו]. ומה שילם לו חנוכת בית חשמונאי. וסימן הוא בידינו חנוכה, חנו בכ"ה בכסליו, מצאו חנינה. ובמדרש [שם פ' ב' אות ב'] מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, שבעה חנוכות [הן], חנוכת ברייתו של עולם [דכתיב, ויכילו השמים. אין ויכילו] (חנוכת הבית לדוד) אלא חנוכה כדאמר ותכל כל עבודת המשכן. חנוכת משה [דכתיב] ויהי ביום כלות משה. חנוכת (זו) [מזבח, זאת חנוכת המזבח]. חנוכת בית א', מזמור שיר חנוכת הבית. חנוכת בית שני וחנוכת [בית] חומת ירושלים וזו של בית חשמונ[א]ים. וחנוכת העולם שאף היא יש בה [נרות] (במה) [כמא] דאת אמר [ישעיה ל'] והיה אור הלבנה כאור החמה. נמצאת אתה אומר השוו כל החנוכות זו לזו. וחנוכה שלנו רמז ורושם [ל]של [המ]דבר לכך (ב)[נ]אותה הפרשה שלה להיות קורין בתוכה.
<h2>דף לא.</h2>
בשבת מוציאין שתי תורות, לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד וטורח ציבור. וקורין שבעה בפרשת היום. ומפטיר קורא א' מן הנשיאים, אותו שמכון ליום. אם [יום] ראשון הוא יקרא בנחשון, אם [יום] שני הוא יקרא בנתנאל, אם [יום] שלישי הוא יקרא באליאב, וכן כולם. ומפטיר ברני ושמחי. באו שתי שבתות, (רשאנה) [ראשונה] מפטירין בנרות בזכריה, שנייה בנרות שלמה.
